פסק-דין בתיק ע"פ 24924-12-11

א.         בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום חיפה מיום 11.9.11 (כב' השופט י. ליפשיץ) בת"פ 10025-02-10, לרבות החלטת בית משפט קמא מיום 6.1.11, לפיה נדחתה טענת המערער כי "אין להשיב לאשמה", וכן מופנה הערעור כנגד גזר הדין מיום 30.10.11, שלפיו נדון המערער למאסר על תנאי של חודשיים, לתקופה של שלוש שנים, ותשלום קנס בסך 15,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו.

ב.         העובדות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

המערער עסק בתאריכים הרלוונטיים לכתב האישום בשמאות מקרקעין, וחייב היה לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה למסור דו"ח על הכנסותיו בכל שנת מס במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודה.

נטען בכתב האישום שהמערער, ללא סיבה מספקת, לא הגיש במועד את הדו"חות לשנות המס 2004, 2005, 2006, 2007.

לפיכך, ייחסה לו המשיבה בכתב האישום שהוגש כנגדו ארבע עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

ג.          המערער כפר בעובדות כתב האישום. בישיבה שהתקיימה בפני בית משפט קמא בתאריך 6.1.11 הוגשה הודעתו של המערער מיום 30.7.08 (ת/1) ונשמעה עדותו של ראש ענף עבירות בסיסיות בפקיד שומה חיפה, מר איציק אמסלם. לאחר עדות מר אמסלם  טענה הסנגורית שאין להשיב לאשמה, ואולם בית משפט קמא דחה בהחלטתו (עמ' 12 לפרוט') את טענתה זו של הסנגורית בציינו, שבעדות עד התביעה מר אמסלם נשאל העד מתי הוגשו הדו"חות בנוגע לשנים 2004 עד 2007, והוא השיב, כי דו"חות אלה הוגשו רק במהלך שנת 2010, ובשלב זה נדרשת התביעה להציג בדל ראיה בלבד, והתביעה עמדה ברף זה.

ד.         שמיעת המשפט נמשכה, ובתאריך 11.9.11 ניתנה הכרעת הדין בה התייחס בית משפט קמא, בין היתר, לכך שכאשר נשאל עד התביעה מר אמסלם בהסתמך על מה הוא טען כי הדו"חות של המערער לשנים 2004 עד 2007 הוגשו בשנת 2010, השיב העד: "כי ישנה תאריך של החותמת של נתקבל בפקיד שומה חיפה ב-4 הדו"חות. כלומר, תאריך החותמת הוא 2010".

מציין בית משפט קמא שהמחלוקת מתמקדת בשאלה, האם כטענת המערער הוא הגיש בשנת 2010 את הדו"חות הנ"ל, אך היה זה שנית , לאחר שהתברר לו, במהלך חקירתו, כי רשויות המס טוענות שהדו"חות אינם ברשותם, או שמא, כטענת המשיבה, הגיש המערער דו"חות אלה לראשונה בשנת 2010.

ה.         בית משפט קמא התייחס בהכרעת הדין, בין היתר, גם להודעתו של המערער (ת/1), אשר נגבתה ממנו בתאריך 30.7.08. במסגרת הודעה זו, כאשר נשאל המערער האם יש לו מייצג מול רשויות המס או יועץ מס, הוא השיב שהוא איננו יודע. עוד אמר המערער שהוא מכין את הנהלת החשבונות עבור העסק שבניהולו, והוא זה שמכין את הדו"חות החודשיים למע"מ וכן עבור הביטוח הלאומי. כשנשאל מי הגיש את הדו"חות השנתיים למס הכנסה, השיב המערער כי הוא נעזר ברואי חשבון ובמנהלי חשבונות, אך משנשאל לזהותם, השיב: "לא לפירוט כרגע".

ו.          כשהוטחה בפני המערער הטענה שהוא לא הגיש את הדו"חות השנתיים לשנים 2004 עד 2007, השיב המערער: "כלל לא ברור לי שלא הגשתי את הדו"חות הנ"ל", הוא ביקש אורכה כדי לבדוק טענה זו וציין שאם חסרים הדו"חות, הרי הוא יגיש אותם.

המערער סירב לחתום על הודעתו ת/1, ורשם בכתב ידו: "חתימתי תיכנס לתוקף לאחר שיימסר לי עותק מנייר זה" ובסוף הודעתו כתב כי: "רצוני החופשי לא מולא היות ולא נמסר לי עותק מנייר זה, למרות בקשתי".

ז.          כאמור כבר לעיל, דחה בית משפט קמא את טענת הסנגורית לפיה אין מקום לכך שהמערער ישיב לאשמה. הסנגורית גם ביקשה להחזיר את עד התביעה מר אמסלם לעדות, ובית משפט קמא קבע כי מר אמסלם יעיד במסגרת פרשת ההגנה, ואולם בסופו של דבר בחר המערער שלא להביא את מר אמסלם שנית לעדות. במקום זאת הסכימו הצדדים כי יוגש מכתבה של גב' קורנפלד ממחלקת שירות ישיר ברשות המיסים (נ/3), שם כתבה כי: "מבדיקה שערכתי במחשב רשות המיסים נמצא כי היית מיוצג במס הכנסה החל מתאריך 29.8.04 עד 5.6.07 על-ידי המייצג עורך דין טולדנו...".

ח.         בעדותו בפני בית משפט קמא ציין המערער, בין היתר, שהוא לא טיפל אישית בהגשת הדו"חות. באשר לשנת המס 2004 מסר המערער שהיה זה דו"ח מסובך והיועצים אליהם פנה לא ידעו כיצד יש לדווח, וכיצד יש למסות את רווחי ההון לאותה שנה, ובסופו של דבר רואה חשבון שאליו פנה המערער מילא לפי בקשתו את הדיווח לשנת 2004, ונמסר למערער כי המסמך הוגש לרשויות.

לגבי שנת 2005, מסר המערער שהוא איננו זוכר, אך הוא מניח שהוא הגיש את הדו"ח במועד, ולגבי שנות המס 2006 ו-2007 מסר המערער כי הוא הכין אותם לבדו והגישם בעצמו.

ט.         עוד מסר המערער לבית המשפט, כי בתאריך 11.3.10 הוא צילם את הדו"חות שהוגשו לשנות המס 2004 ו-2005 והגישם שנית , ובתאריך 20.5.10, כחודשיים לאחר שהגישם שנית על פי גירסתו, הוא ביקש לקבל אישור על הגשת הדו"חות לשנים 2004 - 2005, והוא אכן קיבל אישור שהוגש וסומן נ/1, אך מעיון בו עלה, כי עדיין  מופיע הכיתוב "אין דו"ח" לגבי השנים 2004 - 2005.

י.          לפי עדות המערער, כאשר נוכח לדעת שבמסמך נ/1 עדיין מופיע שהוא לא הגיש את הדו"חות ל - 2004, 2005, הוא עשה לטענתו "מהומה" במשרדי פקיד השומה וגילה כי רכז החוליה במס הכנסה טרם תקצר את הדו"חות, ולכן, לפי המערכת הממוחשבת, מופיע שהדו"חות טרם הוגשו.

משכך, עמד המערער על קבלת מסמך המשקף נכונה את הגשת הדו"חות בתאריך 11.3.10, ואזי הוצא באותו יום (20.5.10) מסמך נוסף ממערכת המחשוב של מס הכנסה, דהיינו, המסמך נ/2, ובמסמך זה ניתן לראות שבמקום המינוח "אין דו"ח", שהופיע במסמך נ/1, מופיע מינוח אחר והוא: "לא תוקצר", וזאת בהתייחס לדו"חות של 2004 ו-2005.

י"א.      לטענת המערער, אי הסדר ששרר ברשויות המס בחודשים מרץ 2010 עד מאי 2010, בהתייחס לדו"חות שהוא הגיש בחודש מרץ 2010, שרר, ככל הנראה, לגירסת המערער, גם ביחס לדו"חות שהוגשו לשיטתו בזמנו על-ידי מייצגיו, וכדבריו בעמ' 17 לפרוט': "זה לא פעם ראשונה שבמס הכנסה נעלמים דברים".

י"ב.      בית המשפט שאל את המערער מי היה רואה החשבון שטיפל בענייניו בשנת 2004, ועל כך השיב המערער שטיפלו בעניין שני אנשים, ולדעתו הוא אינו צריך להביא אותם בפני בית המשפט.